האיחוד האירופי מושיט את ידו, ויש לו כמה שאלות
הפלישה הרוסית לאוקראינה מזכירה לאירופים את החשיבות של שלום ושל ידידים. והישראלים מצדם מכירים היטב את מחירה של מלחמה. אלה סיבות טובות מדוע האיחוד האירופי וישראל צריכים לפעול יחד. בימים אלה אנו נערכים לכינוס "מועצת ההתאגדות" של האיחוד האירופי וישראל, שמטרתו לחזק את הקשרים בינינו. אבל הסכסוך הישראלי־ערבי וכיבוש השטחים עדיין מגבילים את הפוטנציאל שלנו. האיחוד האירופי רוצה לסייע בסילוק המגבלות הללו, ולשם כך עלינו להתייחס לכמה שאלות מעשיות.
יש האומרים כי השלום בלתי אפשרי, יש המאמינים שכבר יש שלום, ויש כאלה שנדמה שאינם רוצים שלום. אנחנו סבורים שכולם טועים. השלום אפשרי והוא נחוץ למען ביטחונם, זכויותיהם ורווחתם של הישראלים ושל הפלסטינים. ואם נהיה כנים, השכנת שלום אצלכם היא גם אינטרס אירופי.
מאחר שאנו שכנים ושותפים היסטוריים של ישראל, ושותפי הסחר הגדולים ביותר שלה — אכפת לנו. האירופים מבינים את הדאגות הביטחוניות של ישראל ותומכים בזכותה להילחם בטרור, תוך כיבוד התחייבויותיה הבינלאומיות לזכויות אדם. לנוכח פיגועים ברחובותיכם וברחובותינו כוננו שיתוף פעולה ביטחוני הדוק. ולנוכח האנטישמיות באזורכם ובאירופה אימצנו אסטרטגיה שמטרתה לתמוך בחיים היהודיים באירופה. עכשיו הבה נראה מה עוד אנחנו יכולים לעשות.
הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם בחריין, מרוקו, סודאן ואיחוד האמירויות הוכיחו ששינוי חיובי הוא אפשרי. מנגד, אנחנו עדים למתיחות בארץ הקודש, פיגועים בעריה, ייאוש ומוות בעזה, רציחות בגדה המערבית, אלימות מתנחלים, וביקורת גוברת בעולם המערבי על כך שמיליוני פלסטינים נתונים תחת כיבוש שלא רואים את סופו. הסכמי הנורמליזציה לא שינו זאת.
אין יותר "תהליך שלום", וכל צד מאשים את האחר וטוען כי "אין עם מי לדבר". אבל האם ניתן לעשות יותר כדי להתכונן לשלום וליצור תקווה חדשה, שתסייע למצוא שותף "טוב יותר"? אנחנו חושבים שכבר עכשיו האירופים, הישראלים, הפלסטינים, השכנים הערבים והשותפים הבינלאומיים — כולנו יכולים לעשות הרבה יותר.
"ניהול" הסכסוך רק מאריך את הסבל ואת חוסר הביטחון. בהעדר כל מאמץ להגיע לפתרון, המצב הנוכחי נתפש בעולם יותר ויותר כמצב שמעצם הגדרתו הוא בעייתי מבחינת זכויות האדם, כאשר ידה של ישראל על העליונה. זה משפיע לרעה על האופן שבו העולם תופש את ישראל, ומסוכן בטווח הארוך.
לכן אנו מושיטים יד, ולכן 27 שרי החוץ של האיחוד מינו נציג מיוחד של האיחוד שיסייע לחדש את תהליך השלום ביחד עם ידידינו האמריקאים ורבים אחרים. שני העמים יישארו כאן. ישראל לא תוותר על אדמה פלסטינית ללא ביטחון והכרה, והפלסטינים לא יסכימו להישאר תחת שליטה צבאית של עם אחר. במקום לשרטט עוד מפת דרכים, בואו נקבע ביחד את היעד, גם אם רק ישראלים ופלסטינים יוכלו לקבוע חלקים שלו, ורק כאשר יתקרבו אליו. אנו מזמינים את כל הצדדים להשתתף בעיצובו של הסכם שלום אזורי מקיף ומפורט. כאשר נראה לנגד עינינו את היעד, יהיה קל יותר להגיע אליו.
גם מי שמעדיפים לחכות עד שאחרים ישתנו יכולים לבצע את ההכנה הזאת. פשוט תשאלו: איך אני רוצה לפתור את הסכסוך? איך אשיג את רמת הביטחון והזכויות שאני צריך? איזה מענה אתן לדאגות הלגיטימיות של הצד השני? כיצד יכולים ידידי הבינלאומיים לתרום להשגת השלום? לרבים כבר יש תשובות. נוכל להשיג התקדמות ממשית אם נאסוף את התשובות הללו ונשתף אותן בגלוי.
דרכי, בתפקיד הנציג המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, האיחוד מושיט יד לישראלים, לפלסטינים, לשכנים הערבים ולשותפים הבינלאומיים וקורא להם לבחון את השאלות האלה בנפרד, או עדיף, ביחד. אני מקווה לראות הרבה יותר הקשבה ולימוד. בואו נתחיל לעבוד ביחד.
מאמר דעה של סוון קופמנס, הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון