European Union External Action

דוח שנתי של האיחוד האירופי לזכויות אדם ודמוקרטיה בעולם 2019 - עדכון ישראל

01/07/2020 - 09:00
Publications

דוח שנתי של האיחוד האירופי לזכויות אדם ודמוקרטיה בעולם 2019 - עדכון ישראל

EIDHR

מדינת ישראל

1. סקירה כללית על זכויות האדם ועל מצב הדמוקרטיה: ישראל היא דמוקרטיה עם מוסדות מבוססים ועצמאיים, איזונים ובלמים חזקים, דיון דמוקרטי חופשי, תקשורת חופשית ו'חוקי יסוד' שבהם מעוגנות זכויות היסוד. אולם, מספר מפלגות פוליטיות פקפקו באחרונה ביכולותיהם של גופים מוסדיים ומעין מוסדיים, במיוחד רשויות שיפוטיות, לבחון לעומק יוזמות חקיקה או יוזמות נורמטיביות, שמקורן ברשות המבצעת וברשות המחוקקת - שתיהן רשויות נבחרות. ארגונים לא ממשלתיים רבים העוסקים בזכויות אדם - בעיקר הארגונים הפעילים בנושאים כמו תחומי האחריות של ישראל ככוח כובש בשטחים הפלסטיניים הכבושים או זכויותיהם של אנשים המשתייכים למיעוטים או למהגרים - ממשיכים להביע חשש לגבי ההגבלות המוטלות על עבודת החברה האזרחית ולגבי האופן שבו הדיון הציבורי והתקשורת יוצרים עוינות כלפיהם. מעמד המיעוטים הוא דוגמה לכך, מכיוון שהאיזון בין המאפיינים המגדירים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נתון תמידית לוויכוח, במיוחד לאחר שאושר בשנת 2018 מה שנקרא 'חוק מדינת הלאום של העם היהודי'. בשטח הפלסטיני הכבוש, המצב נותר מאתגר: מספר ההרוגים הקשורים לסכסוך פחת משנת 2018, שנת שיא בגלל ההרוגים של מה שנקראת 'צעדת השיבה הגדולה', אך מספר ההריסות והתקריות האלימות שבוצעו על ידי מתנחלים עלה. הסגר על עזה נותר אתגר מבחינת חופש התנועה של האזרחים הפלסטיניים. חששות לגבי השימוש בכוח ואכיפת חוק באופן בלתי הולם על ידי כוחות הביטחון הישראליים כלפי הפלסטינים נותרו בעינם.

2. פעילות האיחוד האירופי - מוקדים עיקריים: כמו בשנים קודמות, התמקד האיחוד האירופי בחמישה תחומים בעלי עדיפות, שנקבעו במסגרת האסטרטגיה הארצית של האיחוד האירופי בנושא זכויות אדם ודמוקרטיה (HRDCS) לשנים 2016-2020: תחומי האחריות של ישראל ככוח כובש; ילדים ומאבק מזוין; שימור ערכים דמוקרטיים; מצב המיעוט הערבי; מחפשי מקלט מדיני; מהגרים ועובדים זרים.

3. מעורבותו הפוליטית הדו-צדדית של האיחוד האירופי: במהלך 2019, תוארו סדרי העדיפויות של HRDCS באמצעות עבודה פוליטית שעשה האיחוד האירופי באמצעות המשלחת שלו בתל אביב. עבודה זו כללה פגישות רבות עם רשויות ישראליות, ארגונים לא ממשלתיים ישראליים וחברי כנסת. משלחת האיחוד האירופי מסרה את עמדותיו של האיחוד האירופי לגבי טיוטות של יוזמות חקיקה ספציפיות. הועלו סדרי עדיפויות במהלך אירועים ספציפיים, שאורגנו על ידי משלחת האיחוד האירופי ומשלחות של מדינות החברות באיחוד האירופי. האיחוד האירופי והמדינות החברות באיחוד האירופי ציינו את יום זכויות האדם לשנת 2019 בסדרת יוזמות. משלחת האיחוד האירופי ארגנה אירוע מיוחד שהוקדש לציון יום השנה ה-30 לכינון אמנת זכויות הילד. כמו כן, היא ארגנה ביקור לראשי המשלחות של המדינות החברות באיחוד האירופי במקלט לנשים חרדיות, שהן קורבנות של אלימות במשפחה, ותמכה בפסטיבל הסרטים 'סולידריות' בנושא זכויות האדם שנערך בתל אביב. האיחוד האירופי ארגן תדריך למדינות החברות באיחוד האירופי יחד עם ארגונים לא ממשלתיים, והגיש את עמדותיהם לוועדת האו"ם בנושא זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, עוד לפני הסקירה על ישראל. האיחוד האירופי עקב מקרוב אחר מצב ארגוני החברה האזרחית ופעילי זכויות האדם. משלחת האיחוד האירופי אירחה בנובמבר 2019 תדריך של מר עומר שקיר (מארגון משמר זכויות האדם), בעקבות ההחלטה שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון לתמוך בהחלטת הממשלה לבטל את אשרת העבודה שלו. נציגים של משלחת האיחוד האירופי נכחו במשפט, שהתנהל בשנת 2018 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ושירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי פרסם הודעות בשנים 2018 ו-2019. על ילדים ומאבק מזוין, האיחוד האירופי והולנד אירחו תדריך של העיתונאי והסופר יונה ג'רמי בוב בנושא מערכת המשפט הצבאי בישראל. בתדריך של UNICEF ניתנה סקירה כללית על עיכוב ומעצר של ילדים פלסטיניים על ידי הכוחות הישראליים. האיחוד האירופי ארגן מספר פעילויות המתמקדות בסוגיות של מקלט מדיני והגירה, לרבות ביקורים בקהילות של מבקשי מקלט מדיני ומעון יום לילדים חסרי מעמד. האיחוד האירופי קיים מספר תדריכים, תדריך אחד עם UNHCR וארגונים לא ממשלתיים על מצבם של מבקשי מקלט מדיני ותדריך אחר עם ארגונים לא ממשלתיים, כדי להציג בפני ועדת האו"ם בנושא זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות את בקשותיהם בנושא מבקשי מקלט מדיני. כמו כן קיים האיחוד האירופי תדריך בנושא מהגרי העבודה של ישראל. בתדריך זה נבחנו סוגיות כמו הסכמים דו צדדיים שחתמה ישראל עם ארצות המוצא שלהם. האיחוד האירופי מעורב באופן פעיל בפעילויות הקשורות לזכויות אדם של המיעוט הערבי בישראל. הוא ארגן מפגשים בין ראשי המשלחות של המדינות החברות באיחוד האירופי לבין נציגים פוליטיים של האוכלוסייה הערבית. כמו כן הוא ארגן תדריך על תוכנית החומש של ישראל, שמטרתה לחזק את שילובו של המיעוט הערבי בכלכלה ובחינוך.

4. מעורבות כספית של האיחוד האירופי: במסגרת תוכנית הנקראת המכשיר האירופי לדמוקרטיה וזכויות אדם (EIDHR) תמך האיחוד האירופי ב-21 ארגוני זכויות אדם - ארגונים עצמאיים או ארגונים הפועלים בשותפות - ביישום 10 פעולות התערבות במטרה לתת מענה במגוון דרכים לסדרי העדיפויות המזוהות של האיחוד האירופי. לפעולות אלה היו השפעות חשובות בסדרת תחומים, לרבות: הקמת בית ספר בכפר בדואי; האוניברסיטה העברית הקימה מסד נתונים בשפה העברית של האמנה הבינלאומית לזכויות אדם; נקיטת אמצעים חיוביים בנוגע ליישום חקיקה נגד אפליה; הקמת ועדות שיתוף מקומיות בין הקהילה למשטרה בערים שבהן האוכלוסייה הערבית מהווה רוב (טמרה, ג'יסר א-זרקה וכפר קאסם).

5. הקשר רב-צדדי: ישראל נסקרה על ידי הוועדה לביעור אפליה גזעית ב-4-5 בדצמבר 2019 (ההערות המסכמות אומצו ב-12 בדצמבר 2019), ועל ידי הוועדה בנושא זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ב-2-3 באוקטובר 2019 (ההערות המסכמות אומצו ב-18 באוקטובר 2019). ישראל נסקרה בהקשר של הסקירה התקופתית האוניברסלית של המועצה לזכויות אדם ב-23 בינואר 2018. ישראל ציינה לעצמה את ההמלצות הקשורות להכללת ההגדרה של עינויים מאמנת האו"ם נגד עינויים ויחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל אחר בחקיקה פנימית. ישראל לא הציעה הזמנה קבועה לכל בעלי הסמכות האמונים על הנהלים המיוחדים. היא ממשכיה לסרב לשתף פעולה עם השליח המיוחד של האו"ם על מצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני שנכבש בשנת 1967. ישראל קיבלה בשנת 2019 תזכורות על בקשות תלויות ועומדות לביקורים מהשליח המיוחד לענייני גזענות, מקבוצת העבודה לענייני אנשים ממוצא אפריקני, ומהשליח המיוחד לענייני פסולת רעילה. עדיין נותרו בקשות תלויות ועומדות מהשליח המיוחד לענייני עינויים, מקבוצת העבודה לענייני שכירי חרב, מהשליח המיוחד לענייני המגינים על זכויות האדם, ומקבוצת העבודה לענייני מעצר שרירותי. ביקורם האחרון של השליחים המיוחדים היה ביקורו של השליח המיוחד לענייני אלימות נגד נשים בשנת 2016.

[עמודים 37-38]

 

Languages:
רובריקות: