באירוע, בו לקחו חלק שגרירים ממדינות האיחוד האירופי, בכירים ישראלים ואישים מעולם המחקר והחדשנות, ציינו הנוכחים רבע מאה של קשרי מחקר וחדשנות מתפתחים, שהחלו כאשר ישראל הפכה לחלק מתוכנית המסגרת למחקר הרביעית של האיחוד ב-1996.

"מאז, כ-5000 חוזי מחקר נחתמו כחלק משיתוף הפעולה בינינו, חוזים אשר כללו למעלה מ -6000 משתתפים וכ- 1000 עסקים קטנים ובינוניים בסך כולל של 2.5 מיליארד במימון של האיחוד למחקר וחדשנות שגם ישראל הייתה בו משתתפת כלכלית יוצאת דופן", אמרה בהודעה מוקלטת שהוקרנה באירוע סיגנה ראטסו, סגנית המנהל למחקר וחדשנות בנציבות האירופית.

"מאחורי המספרים, הערך האמיתי של שיתוף הפעולה בינינו הוא במונחים של חששות ומטרות משותפים. אנחנו יכולים לציין פרויקטים בתחום הביו-טכנולוגיה שנועדו להיאבק בשינויי האקלים, דרכים חדשות להבטיח מים בטוחים וניתנים לשתייה, חדשנות בתחום החקלאות, תחבורה בטיחותית יותר, גילוי תרופות חדשות ובריאות ציבורית טובה יותר", ראטסו הוסיפה.

שגריר האיחוד האירופי בישראל, עמנואל ז'ופרה, ציין בדבריו כי ישראל הייתה אחת המדינות המשתתפות, שאינן חברות באיחוד האירופי, המצליחות ביותר בתוכנית הדגל של האיחוד בתחומי המחקר והחדשנות, הורייזון 2020.  

" כ- 1600 פרויקטים שבסיסם בישראל קיבלו 1.36 מיליארד אירו במימון במסגרת הורייזון 2020", אמר ז'ופרה. "אנו מעריכים את החברות בינינו מאוד. תרומותיה המשמעותיות של ישראל למדע העולמי ולחדשנות אינם ניתנים לערעור. מספר מדענים ישראלים בעלי שם עולמי תרמו תרומה אדירה בכמה תחומים מדעיים".

סמנכ"לית משרד החוץ, ומי שעומדת בראש חטיבת הדיפלומטיה הכלכלית במשרד, יעל רביע-צדוק, ציינה כי השתתפותה של ישראל בתוכניות מסגרת אירופיות, כדוגמת הורייזן 2020, השפיעה באופן חיובי על כל הצדדים. "לישראל יש את ההזדמנות לשתף פעולה עם אחד הכוחות המדעיים הגדולים בעולם. ישראל מקבלת גישה לתשתית טכנולוגית ייחודית, וחברות ישראליות משתפות פעולה עם שותפות מאירופה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות", היא אמרה.

השתתפות ישראלית בתוכניות מחקר וחדשנות אירופאיות "עשויה להיחשב לספינת הדגל של השותפות האסטרטגית בין ישראל והאיחוד האירופי", היא הוסיפה.

שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, דיברה גם היא באירוע, שנערך בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

במהלך האירוע, הוצג דו"ח חדש על נוכחותם של סטארט-אפים ישראלים באיחוד האירופי. לפי הדו"ח, ללמעלה מ 900 חברות טכנולוגיה ישראליות יש נוכחות באיחוד האירופי והן מעסיקות ביחד למעלה מ 24,000 עובדים. בדיקה מעמיקה שנערכה לצורך הדו"ח העלתה כי 16% מהסטארט-אפים הישראלים באיחוד קיבלו מימון מהאיחוד האירופי.  

"הדו"ח הוא צעד אסטרטגי למיפוי הפוטנציאל של קשרי החדשנות של ישראל ואירופה, שכן הוא בונה את הבסיס לפיתוחים ושיתופי פעולה נוספים. הדו"ח משמש ככלי למקבלי החלטות וקובעי מדיניות, כמו גם לשחקנים עסקיים משתי הזירות, על מנת לזהות טרנדים שונים ואת הפוטנציאל העסקי שנמצא בין שני השווקים", אמרה עדי בראל, המנהלת בפועל של EIT Hub Israel, שלוחה של המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה.

"הדו"ח הוא חלק ממטרת EIT Hub Israel לתמוך במערכת אקולוגית דו-צדדית על מנת להעמיק את הקשר ואת ההזדמנויות בשדות המחקר והחדשנות בין הצדדים", הוסיפה בראל.

המכון האירופי לטכנולוגיה הינו גוף של האיחוד האירופי שהוקם ב 2008 על מנת לקדם חדשנות ברחבי אירופה.

הדו"ח נעשה לבקשת EIT Hub Israel והופק בשיתוף CQ Global, חברת ייעוץ מובילה המתמחה בסיוע לחברות ישראליות לאתר כישרונות ברחבי העולם ו ISERD, גוף בין-משרדי המקדם את השתתפותן של ישויות ישראליות בתוכניות מסגרת אירופיות ובפעילויות מחקר וחדשנות רב-צדדיות עם מדינות באירופה.

מצורף העתק של הדו"ח.

ניתן למצוא בקישור מפה אינטראקטיבית של הסטארט-אפים הישראלים באיחוד האירופי: https://ilstartupmap.eu/

מצורפות תמונות מהאירוע. קרדיט צילום: עידן כנפי

למידע נוסף:

רפאל אהרן

052-285-3653