בהמשך להודעת נשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין בנאומה על מצב האיחוד,  הנציבות האירופית הציגה היום את הצעתה למועצת האיחוד האירופי להשעיית סעיפי סחר מסוימים מתוך הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי וישראל ("ההסכם"), בנוסף להצעות שלה להטלת סנקציות על חמאס, על שרים קיצוניים ועל מתנחלים אלימים. 

הנציבות גם משעה את התמיכה הבילטרלית שלה בישראל, תוך החרגה של תמיכה לחברה האזרחית ול"יד ושם". באופן מעשי, פעולה זו משפיעה על הקצאות שנתיות עתידיות לשנים 2025 עד 2027, וגם על פרויקטים מתמשכים של שיתוף פעולה מוסדי עם ישראל ופרויקטים הזוכים למימון בכפוף למנגנון שיתוף הפעולה האזורי בין ישראל לאיחוד האירופי.

ההצעות הללו הן המשך לבחינה של העמידה של ישראל בסעיף 2 של ההסכם, אשר מצאה כי פעולות שננקטו על ידי ממשלת ישראל מייצגות הפרה של רכיבים מהותיים המתייחסים לכבוד לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים. הפרות אלה מאפשרות לאיחוד האירופי להשעות את ההסכם באופן חד-צדדי.

הפרה זו מתייחסת ספציפית למצב ההומניטרי המדרדר במהירות בעזה בעקבות הפעילות הצבאית של ישראל, החסימה של סיוע הומניטרי, הגברת העוצמה של מבצעים צבאיים וההחלטה של הרשויות הישראליות לקדם תוכנית התנחלות באזור הקרוי E1 בגדה המערבית, אשר חותרת עוד יותר תחת פתרון שתי-המדינות. 

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה: "האירועים המחרידים המתרחשים בעזה על בסיס יומיומי חייבים להיפסק. חייבת להיות הפסקת אש מיידית, גישה בלתי מוגבלת לכלל הסיוע ההומניטרי, ושחרור של כל החטופים המוחזקים בידי חמאס. האיחוד האירופי ממשיך להיות התורם הגדול ביותר של סיוע הומניטרי ומוביל נחוש של פתרון שתי-המדינות. מתוך בחינה של מחויבויות עקרוניות אלה, ובהתחשב בהתפתחויות הרציניות שמתרחשות לאחרונה בגדה המערבית, אנו מציעים להשעות את הטבות הסחר עם ישראל, להטיל סנקציות על שרים קיצוניים ועל מתנחלים אלימים, ולהשעות את התמיכה הבילטרלית לישראל, מבלי להשפיע על העבודה שלנו עם החברה האזרחית הישראלית או עם" יד ושם"."

ההשעיה נוגעת לסעיפי הליבה בנושאי סחר שבהסכם, ובפועל משמעות הדבר היא כי יבוא מישראל יאבד את הגישה המועדפת שלו לשוק האירופי. לפיכך, סחורות אלה יחויבו במכסים ברמה המיושמת על כל מדינה אחרת אשר עימה לאיחוד האירופי אין הסכם סחר חופשי. 

הצעדים הבאים

השעית הסעיפים הקשורים לסחר

הנציבות מציעה כי תתקבל החלטת מועצה על השעית סעיפי סחר מסוימים בהסכם, הנמצאים תחת מדיניות הסחר המשותפת של האיחוד האירופי.

על המועצה לאמץ את ההחלטה באמצעות רוב מיוחס.  

ההחלטה תכנס לתוקף ביום האשרור שלה. 

לאחר שההחלטה תאומץ, מועצת התאגדות האיחוד האירופי-ישראל תקבל הודעה לגבי ההשעיה. ההשעיה תכנס לתוקף 30 יום לאחר ההודעה למועצת ההתאגדות. 

סנקציות כנגד חמאס, שרים קיצוניים של ממשלת ישראל ומתנחלים אלימים

בתנאים מסוימים, חבילת הסנקציות כוללת 5 טיוטות של צעדים משפטיים המפרטים 9 הצעות כנגד השרים והמתנחלים (במסגרת מנגנון הסנקציות הגלובלי של האיחוד האירופי בנוגע לזכויות אדם), בנוסף לחבילת סנקציות מחוזקת כנגד 10 מחברי הנהגת חמאס, בהתבסס על קריטריון ההכללה החדש שבמשטר הסנקציות על חמאס. 

כעת, על המועצה לאשר את ההחלטה בפה אחד.

רקע

בעקבות ההחלטה האחרונה של ישראל להטיל סגר על הגישה של סיוע הומניטרי לעזה, המצב ההומניטרי הדרדר לשפל חסר תקדים ולרמה בלתי נסבלת, מונע על ידי ההפצצות המתמשכות, פעולות צבאיות, עקירה המונית, וההתמוטטות של שירותים בסיסיים. 

הנציגה העליונה של האיחוד האירופי הציגה ב 23 ביוני 2025 למועצת יחסי החוץ (מועצת שרי החוץ) של האיחוד האירופי סקירה, אשר מסקנתה הייתה כי קיימים סימנים לכך שישראל מפרה את סעיף 2 של ההסכם האירופי-ים תיכוני, אשר קובע כי כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים מהווה רכיב מהותי של הסכם זה. 

הפרה של סעיף 2 מהווה הפרה רצינית ומהותית של הסכם זה. לאיחוד האירופי עומדת הזכות להגיב להפרה כזו בדרך פרופורציונלית  ומקדמת את סיום ההפרות. בהינתן הדחיפות המיוחדת של המצב, האיחוד האירופי יכול לפעול ללא פניה מוקדמת להתאחדות המועצה כפי שהוגדר בהסכם. 

בנאומה על מצב האיחוד לשנת 2025 ב 10 בספטמבר 2025, הכריזה נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין  כי הנציבות האירופית תציע השעיה חלקית של הסכם ההתאגדות בנושאים הנוגעים לסחר. 

ההסכם האירופי-מזרח תיכוני יצר התאגדות בין הקהילות האירופיות והמדינות החברות שלהן, מצד אחד, ומדינת ישראל, מצד שני. 

סעיף 2 של ההסכם האירופי-מזרח תיכוני מגדיר כי "היחסים בין הצדדים, בנוסף לתנאי ההסכם עצמו, יהיו מבוססים על כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים, אשר מנחה את מדיניות הפנים והחוץ שלהם ומהווה רכיב חיוני של הסכם זה".

יחסי הסחר ישראל – האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הינו שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, ומייצג 32% מסך הסחר העולמי של ישראל בטובין בשנת 2024. ישראל הינה השותפה ה 31 בגודלה של האיחוד האירופי.

סך היקף הסחר בטובין בין האיחוד האירופי וישראל בשנת 2024: 42.6 מיליארד אירו. 

שווי היבוא של האיחוד האירופי מישראל היה 15.9 מיליארד אירו, ובראשו:

1. מכונות וציוד תובלה (7 מיליארד אירו, 43.9%)
2. כימיקלים (2.9 מיליארד אירו, 18%), וכן
3. סחורות מיוצרות אחרות (1.9 מיליארד אירו, 12.1%)

הייצוא של האיחוד האירופי לישראל הסתכם ב 26.7 מיליארד אירו, ובראשו: 

4. מכונות וציוד תובלה (11.5 מיליארד אירו, 43%)
5. כימיקלים (4.8 מיליארד אירו, 18%)
6. סחורות מיוצרות אחרות (3.1 מיליארד אירו, 11.7%)

הסחר בשירותים בין האיחוד האירופי וישראל הסתכם ב 25.6 מיליארד אירו בשנת 2023 (האיחוד האירופי מייבא 10.5 מיליארד אירו, ומייצא 15.1 מיליארד אירו).

התמיכה הבילטרלית של האיחוד האירופי בישראל

התמיכה הכספית של האיחוד האירופי בישראל כלולה בקרן השכנות, הפיתוח והשיתוף הבינלאומי (NDICI) של אירופה הגלובלית (NDICI-GE) לשנים 2021 עד 2027. בהקשר זה, ישראל הייתה אמורה לקבל בממוצע 6 מיליון אירו לשנה בכפוף לתקציב הרב-שנתי הנוכחי לשנים 2025-2027. 

בנוסף, האיחוד האירופי ישהה פרויקטי שיתוף פעולה מוסדיים, לרבות תוכניות ופרויקטיי "תאומות" בכפוף למנגנון שיתוף הפעולה האזורי בין האיחוד האירופי וישראל, המיטיב עם ישראל בהקשר של הסכמי אברהם. הסכום שיושהה הינו בסך של כ 14 מיליון אירו. 

סנקציות כנגד מתנחלים אלימים

בכפוף למנגנון הסנקציות הגלובלי לזכויות אדם של האיחוד האירופי, המועצה כללה עד כה תשעה אנשים וחמש ישויות הקשורות לקיצוניות אלימה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ולעצירת כניסת סיוע הומניטרי לעזה. 

ב 7 בדצמבר 2020, המועצה ייסדה מנגנון סנקציות גלובלי לזכויות אדם, אשר תקף לגבי פעולות כגון רצח עם, פשעים כנגד האנושות והפרות רציניות אחרות של זכויות אדם או של התעללות (למשל עינוי, עבדות, הוצאות להורג ללא משפט, מעצרים או כליאה שרירותיים). מנגנון הסנקציות הגלובלי לזכויות אדם של האיחוד האירופי מדגיש את נחישות האיחוד האירופי לקדם את תפקידו במענה להפרות רציניות של זכויות אדם והתעללות ברחבי העולם. ההגעה להנאה אפקטיבית מזכויות אדם על ידי כולם הינה מטרה אסטרטגית של האיחוד. כיבוד של כבוד אנושי, חופש, דמוקרטיה, שוויון, שלטון החוק וזכויות אדם הוא ערך בסיסי של האיחוד ושל מדיניות החוץ והבטחון המשותפת שלו. 

במסקנותיה מ ה 27 ביוני 2024, המועצה האירופית חזרה על הגינוי המובהק שלה של התקפות הטרור הברוטליות אשר בוצעו ע"י חמאס וקבוצות טרור אחרות כנגד ישראל ב 7 באוקטובר 2023. מועצת האיחוד האירופי גינתה בתוקף את האלימות המתמשכת של מתנחלים קיצוניים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, והזמינה את המועצה לנקוט אמצעים מגבילים נוספים כנגד מתנחלים קיצוניים. מועצת האיחוד האירופי גם קראה למתן גישה בטוחה למקומות הקדושים ולשמירה על הסטטוס קוו. לבסוף, מועצת האיחוד האירופי גינתה את החלטות ממשלת ישראל להרחיב את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ברחבי השטחים הכבושים של הגדה המערבית, ודחקה בישראל לחזור בה החלטות אלה.